דף הבית>>מאמרים מקצועיים>>להאמין או לא להאמין? מאת אלכס סורקין

מאמרים מקצועיים

להאמין או לא להאמין? זאת ההחלטה.

  אלכס סורקין

 

תקציר

מאמר הנוכחי, עוסק בסוגיית האמונה באלוהים, כאשר טענה המרכזית הינה, כי אנשים מאמינים באלוהים, כתוצאה מהטיות שונות בתהליך קבלת החלטות. המאמר מתבסס, על תשובות של אנשים מאמינים, כאשר ניתוח התשובות מתבצע על סמך גישות שונות בפסיכולוגיה ותורת ההחלטות.

 

רקע

כעולה מסקר מקיף בנושא "אמונות, שמירת מסורת וערכים של יהודים בישראל", שנערך על ידי מרכז גוטמן לסקרים, נכון לשנת 2009, אחוז המאמינים באלוהים בקרב ישראלים יהודים, הינו 80 אחוז ; 67 אחוז סבורים שהעם היהודי הוא העם הנבחר; 65 אחוז מאמינים שמצוות התורה ניתנו משמים, ו-56 אחוז מאמינים בחיים שלאחר המוות(מכון גוטמן, 2009). עם זאת ידועה תופעה של חזרה בתשובה, או חזרה בשאלה מה שמצביע שאחוז המאמינים הינו דינאמי. כך כ-35 אחוז מהחרדים בישראל, גדלו במשפחות שאינן חרדיות. 27 אחוז מתושבי ירושלים שגדלו במשפחה דתית שאינה חרדית חזרו בשאלה (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, 2009). מה גורם לאנשים אלו ואחרים, לשנות את אמונתם? מה גורם לאנשים להאמין באלוהים, או במתן תורה משמיים?

אין תשובה חד משמעית לשאלה זו. כל אדם מונע על ידי גורמים שונים, אשר עשויים לתרום להחלטה לגבי אמונתו. כך או אחרת, בסופו של דבר, כל פרט המאמין באלוהים, עומד לעיתים לפני פיתוי לעזוב את אמונתו וצריך לקבל החלטה  : מדובר בהחלטה של להאמין או לא להאמין, כאשר החלטה זו יכולה להיות מודעת, אך גם לא מודעת.

במאמר הנוכחי, אבחן, סוגיה זו מנקודת מבט של גישות בתורת קבלת ההחלטות ותנסה להסביר את אופן קבלת החלטה אחת בלבד – להאמין או לא להאמין.

 

להאמין או לא להאמין – זאת השאלה

טענה מרכזית של מאמר זה, הינה כי אדם שואף לשמור על העקביות על מנת להימנע מסתירה וקונפליקט בחשיבתו שיכול לייצר דיסוננס בין האמונה לבין ההתנהגות (Festinger, L., 1957). הרעיון הוא, שאדם המאמין שנחשף לגירוי, או התנהגות שסותרת את אמונתו, משתמש בהטיות בחשיבה על מנת להגן על עמדתו ואמונתו. כך, למעשה, גישה זו, מציגה כי לאדם מאמין, ישנם מניעים מוטיבציוניים לשמור על אמונתו. לדוגמא, אדם שמאמין באלוהים ונחשף לתיאוריית האבולוציה, ימצא הסברים למה גישה זו אינה נכונה, או אינה סותרת את קיומו של בורא האולם. בנוסף לכך, אדם המאמין שייחשף לאדם הלא מאמין, יגן על אמונתו בכל האמצעים ושיטות, כגון התעלמות מעמדות שסותרות את אמונתו וזאת מאותה סיבה, של הימנעות מדיסוננס הקוגניטיבי. על מנת להמחיש סוגיה זו, ניתן להתייחס לדוגמא הבא : כידוע לנו, כל עגבנייה יכולה להיות אדומה, או ירוקה. נניח מישהו מספר לנו כי עגבניות הכי טעימות הן דווקא עגבניות בצבע הסגול. על מנת להגן על אמונותינו, כי לא קיימות עגבניות סגולות, נסביר לאותו אדם כי כנראה שהוא טועה ובעצם מדובר בשזיפים גדולים. גם אם לאחר מכן נראה בשוק עגבניות סגולות, עדיין נאמין בהסבר שלנו ונטען כי אלו הם שזיפים סגולים אך בטח ובטח לא עגבניות.

לכאורה אנשים מגנים על עמדתם בכל מחיר. בבדיחה ידועה, ארבעה רבנים מתווכחים על נושא כל שהו, כאשר שלושה רבנים מגובשים בדעה אחת ורב אחד בדעה אחרת. באמצע הויכוח, רב שהינו בעמדה שונה משלושת האחרים, פונה לאלוהים במלים – "אלוהים, אני יודע שאני צודק, אבל לא יכול להוכיח זאת. תן סימן מלמעלה שיוכיח את עמדתי." לאחר מלים אלו, יורדים ברקים ויד עם האצבע "מאשימה" יורדת מעננים. פתאום נשמע קול אלוהי –"הוא צודק!". שלושת הרבנים מסתכלים אחד על השני, כאשר אחד אומר –"אז מה? זה עדיין שניים נגד שלושה." למרות ומדובר בבדיחה, סיפור זה, לכאורה, אינו רחוק מהמציאות, כאשר אנשים נמנעים מלקבל החלטות בנוגע לאמונותיהם ועמדותיהם ומנסים להיות עקביים בחשיבה. בסופו של דבר אדם המאמין, מקבל החלטה להמשיך להאמין ולא משנה את עמדתו, או נוטש את אמונתו ומשנה את עמדתו.

ניתן לראות את התופעה גם מזווית ראייה אחרת, כגון התעלמות מיכולת ההסתגלות(Immune Neglect ), שמכונה על ידי דניאל גילברט, כמערכת חיסון הפסיכולוגית. כך בעת קבלת ההחלטה, אנשים יכולים לטעות בהערכת הרגשתם העתידית, היות והערכה מתבצעת על סמך הרגשתם בהווה. לטענתו של דניאל גילברט, כאשר אנשים מנסים לנבא את הרגשתם, לדוגמא : "איך אני ארגיש שבוע לאחר שיפטרו אותי?", נבואתם יכולה להיות רחוקה מהמצב האמיתי (Gilbert, D.T., Wilson, T.D., Pinel, E.C., Blunberg, S.J.,1998).  מערכת החיסון הפסיכולוגית, היא זו שיכולה לגרום לאדם המאמין לקבל החלטה להמשיך באמונתו. הסיבה לכך, הינה חוסר ידע לגבי מצב עתידי שגורם להערכת מצב שגויה.

דניאל גילברט מסביר תופעה זו, על ידי עיוותים מוטיבציוניים. למשל רק מחשבה על החתונה הקרובה, גורמת לאדם לחייך(בתנאי שאדם רוצה להתחתן), כאשר על סמך מחשבה זו אדם מאמין שעשה בחירה נכונה, תומך בהחלטתו, או במלים אחרות משמר את ההחלטה, גם אם החתונה לא תהיה בסופו של דבר טובה. זוהי דוגמא לאפקט החיובי (Gilbert Et al.,1998). איך אפקט זה, עוזר לשמר אמונה באלוהים?

לכל אדם מאמין, עלולות להיות סיבות שונות שתורמות למוטיבציה להאמין באלוהים. לאדם אחד זה יכול להיות תחושת ערך והרגשה של "לא לבד" ,כי אלוהים אוהב את כולם – " כִּי כֹּה אָהַב אֱלֹהִים אֶת הָעוֹלָם עַד כִּי נָתַן אֶת בְּנוֹ יְחִידוֹ לְמַעַן לֹא יֹאבַד כָּל הַמַּאֲמִין בּוֹ, אֶלָּא יִנְחַל חַיֵּי עוֹלָם" (הבשורה על פי יוחנן ג':16). לאחר, זאת יכולה להיות הצדקה למעשיו – " כַּכָּתוּב: אֵין צַדִּיק, אֵין גַּם אֶחָד. אֵין מַשְׂכִּיל, אֵין דֹּרֵשׁ אֶת־אֱלֹהִים" (  אגרת פולוס השליח אל הרומיים ג':٠11٠-٠10). ולאחר חיים לאחר המוות - "עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ וְתֹמְכֶיהָ מְאֻשָּׁר" (משלי ג, יח).

יחד עם האפקט החיובי, קיים גם אפקט שלילי, הנקרא "פסימיזם הגנתי" (Defensive Pessimism ), שמהווה הגזמה במסקנות לגבי אירוע העתידי (Gilbert Et al.,1998 ) . כדוגמא לסוגיה זו, ניתן לתאר אדם שיודע שהולך לאבד אדם קרוב לו. על פי גישה של פסימיזם הגנתי, אם ישאלו אדם זה לגבי הרגשתו העתידית לאחר מותו של אדם קרוב לו, הערכת ההרגשה, תהיינה מוגזמת ביחס למציאות. כלומר גודל הכאב לאחר מותו של אדם קרוב בפועל, יהיה נמוך יותר, מאשר ציפה האדם. ניתן לייחס אפקט זה להחלטת האדם להאמין באלוהים. למעשה, פסימיזם הגנתי הוא זה שגורם להגזמה בהערכת מצב של להיות אדם שלא מאמין באלוהים, היות והערכת מצב מתבצעת על סמך ידע ומצב של אדם מאמין. כלומר אדם שמאמין באלוהים, מעריך כי יתקשה להיות אדם שלא מאמין.

"איך אני אחיה אם לא אאמין?" אדם ששואל את עצמו שאלה כזו, לא התנסה, איך זה להיות אדם לא מאמין, כמו גם אדם שלא יודע איך ירגיש שבוע לאחר שיפטרו אותו, אך בכל זאת עושה הערכת מצב העתידי שלאו דווקא תואם למציאות.  החשוב מכל,הוא כי הערכת מצב העתידי, אשר מתבצעת לפי מצב הנוכחי, משפיע על ההחלטה בהווה.  הדבר מצביע כי, החלטות שאנו מקבלים, מושפעות מגורמים שונים, מה שלכאורה עלול לגרום להטיות בתהליך קבלת החלטות ולפגוע ברציונאל של ההחלטה.

 

רציונאליות ההחלטה

האם אנחנו רציונאליים בהחלטות שמקבלים? על מנת לענות על שאלה זו, נצא מתוך נקודת הנחה שכן. לפי כך, אדם שיעמוד לפני בחירה ללכת ברגל, לנסוע באוטובוס, או לנסוע במונית לעבודה, יבחר בחלופה הטובה והמשתלמת עבורו באותה העת. כלומר אם הוא ממהר, זאת תהיה מונית, אם רוצה לטייל, ילך ברגל ואם לא ממהר ולא רוצה לטייל – באוטובוס. לכאורה מדובר בתהליך הגיוני בקבלת החלטות ואנו מאמינים שתנאי של רווח המקסימאלי בתהליך קבלת החלטות מתקיים ואנו אכן חושבים באופן רציונאלי.

לאורך ההיסטוריה, גישות לתהליך קבלת החלטות התחילו את דרכן מנקודת מבט של אדם רציונאלי. ג'ניס ומאן, פיתחו מודל נורמטיבי לקבלת החלטות, המציג כי מטרה הסופית של כל החלטה, הינה מיקסום הרווח, כאשר אדם מונע בכל החלטה על ידי שיקולי רווח מול הפסד (Janis, I., & Mann, L., 1979). על פי המודל, ההחלטה מתקבלת בעקבות תהליך של חיפוש חלופות, קביעת קריטריונים לקבלת ההחלטה, הערכת חלופות ובחירה בחלופה האופטימאלית.  כך, בדוגמא שהוצגה לפני כן, מתוך שלושת החלופות, אדם בוחר בטובה ביותר, לאחר שערך השוואה בין החלופות על פי קריטריונים רלוונטיים. לפי כך, אדם שמאמין באלוהים, קיבל את ההחלטה לגבי אמונתו לאחר תהליך רציונאלי על ידי בחירה בחלופה האופטימאלית. האם כך הדברים במציאות?

הירברט סיימון (Hirbert Simon ), טען, כי במציאות דברים מתרחשים אחרת .הוא הראה כי רוב ההחלטות שאנו מקבלים אינן רציונאליות, היות ומתבססות על מידע מצומצם שעומד לרשות מקבל ההחלטה (Simon, H. A., 1955 ). לפי כך, אדם שעומד לפני בחירה של כלי התחבורה, לא בהיכרך יבחר בחלופה האופטימאלית, היות ולא יכול לערוך השוואה על פי קריטריונים רלוונטיים בשל מידע מצומצם שעומד לרשותו, כמו גם האדם שמאמין באלוהים. במציאות, אדם לא תמיד יודע כמה זמן ייקח לאוטובוס להגיע וכמה זמן למונית, לא תמיד יודע כמה זמן הליכה ליעד וגם לא תמיד מודע למחירים. לדוגמא מחיר האוטובוס יכול להשתנות, מחיר המונית יכול להיות כרוך בהפעלת מונה והליכה ברגל יכולה להיות שווה בקבוק מים. עם זאת מידע לא זמין לא רק עבור ההפסד, אלא גם עבור הרווח. לא תמיד יודעים מה התמורה שכל אחת מהחלופות תחזיר. נסיעה במונית תחסוך לנו זמן מסוים, שיעלה כסף מסוים. עם זאת זמן שחסך אדם בנסיעה במונית לא בהיכרך שווה כסף שהוא שילם.

כהנמן וטברסקי, תמכו בגישה זו. הם הראו על ידי סדרה של מחקרים, כי אנשים מקבלים החלטות, ללא קשר לרווח והפסד. הם קראו להטיות בחשיבה, כללי אצבע או יוריסטיקות, בהם משתמשים בני אדם בתהליך קבלת החלטות. לפי גישתם, אדם שעליו לבחור בכלי התחבורה לנסיעה, למרות המידע החסר, יבחר בחלופה אשר נראית האופטימאלית עבורו. הערכת חלופות תתבצע על פי מידע זמין בזיכרון, אך מידע זה לא בהיכרך תואם למתרחש במציאות(Tversky, A., & Khaneman, D.,1974). כך, אם אדם נסעה במונית שעצרה לקחת עוד נוסעים בדרך ונתקעה בפקקים אל מול נסיעה באוטובוס שהיה ריק ולא עצר בתחנות, סביר להניח כי יעדיף אוטובוס על פני מונית. הדבר מצביע, כי למעשה אנו משלים את עצמנו, כאשר חושבים שמקבלים החלטות לאחר שיקול של רווח והפסד, כאשר הדבר לא בהיכרך קורה בפועל.

אם כך הדברים, מה גורם לאנשים לחזור בתשובה? האם מדובר בקבלת החלטה מודעת ורציונאלית או החלטה שהתקבלה בעקבות הטיות בחשיבה?

מטרת מאמר הנוכחי, היא להבין את הסיבות לאמונה באלוהים. עם זאת השערת המאמר, הינה כי אמונה באלוהים, הינה תוצאה של הטיות שונות בתהליך קבלת החלטות.

 

שיטה

לצורכי מחקר הנוכחי, נערך סקר דעת קהל, אשר עסק בשאלה אחת בלבד בנושא אמונה באלוהים.

אוכלוסייה

המשיבים לשאלה, הינם אנשים שמשתמשים באינטרנט וחייבים להיות משתמשים רשומים ברשת חברתית פייסבוק. הגילאים של משתתפים בסקר, הינם צעירים יחסית  - מגיל 23 ועד גיל 49.

הליך

הסקר הועבר דרך רשת חברתית פייסבוק בשני שלבים. בשלב הראשון, נאספו דעות קהל בנושא אמונה באלוהים ובשלב השני נעשתה בדיקה של תמיכת הקהל בכל אחת מהדעות שנאספו בשלב הראשון.

שלב ראשון 

בשלב זה(נספח מס' 1), פורסמה שאלה בדף הפייסבוק האישי. השאלה שנשאלה הינה " על פי סקר 80% מיהודים בישראל מאמינים באלוהים! מה גורם לך להאמין באלוהים? כלומר מה לדעתך הוכחה שאכן אלוהים קיים?" לא ניתנו מראש אפשרויות לתשובות, כך שעונים הראשוניים, נאלצו להמציא תשובות.

השאלה הועברה ל"חברים בפייסבוק", כאשר עונים לשאלה באופן אוטומאטי חשפו את השאלה לפני חבריהם. האפשרויות לתשובות התווספו על ידי משיבים תוך כדי הסקר ולכן חלק ממשיבים לשאלה לא ראו את כל האפשרויות. לדוגמא בהתחלה, כ-20 איש, העדיפו לבחור באחת האפשרויות, במקום להמציא אחת משלהם, כאשר היו רק שתי אפשרויות לתשובה בלבד.

חלק מהתשובות התקבלו בשלבים מאוחרים יותר של הסקר ולכן צברו מעט הצבעות. אך מטרתו של שלב זה, הייתה לצבור דעות קהל ולא את כמות ההצבעות. התשובות שהתקבלו מהמשיבים הינם :

·          אני לא מאמינה באלוהים

·          אני כן מאמינה באלוהים

·          אין לי תשובה, אני פשוט לא מתעסקת עם זה.. אוהבת את היהדות מהבטן ולא מהראש.

·          זה לא מצריך הוכחות. פשוט אמונה שאירועים מתרחשים לא במקרה.

·          אי אפשר להוכיח שהוא קיים

·          אני מאמינה בכוח עליון ששולט בחיינו, אבל האם זה אלוהים? אני מעדיפה לכנות אותו - גורל

שלב השני

בשלב זה(נספח מס' 2) , פורסמה שאלה בפעם הנוספת, אך בפורמט שונה משאלה הקודמת. השאלה שנשאלה הינה "מה גורם לך להאמין באלוהים?". היא כללה אפשרויות מרובות לתשובה, ולעונים לא היה צורך בלהמציא תשובות משלהם.  השאלה כמו גם שאלה בשלב הראשון הועברה לחברים בפייסבוק וכמו שאלה הראשונה, נחשפה לחברים של החברים. התשובות שניתנו מראש, נלקחו מתשובות הגולשים בשלב הראשון ועברו עיבוד קל. רשימה שלהלן מציגה את התשובות שניתנו מראש : 

·          אני לא מאמין באלוהים

·          אני מרגיש את זה עם הלב ולא עם הראש

·          אמונה שאירועים לא מתרחשים במקרה

·          אני מאמין בכוח עליון ששולט בחיינו(ללא קשר ליהדות)

·          אני מאמין, כי זה עוזר לי בחיים

 

תוצאות

שלב ראשון

בשלב הראשון, ענו 75 גולשים (n=75 ). גיל הממוצע של המשיבים לשאלה, הינו  29.8 , כאשר עונה הצעיר הינו בן 23 עונה המבוגר, הינו בן 47 .  טבלה שלהלן, מציגה גילאים של משיבים לשאלה :

תשובת הגולש

גיל ממוצע

MIN

MAX

אני לא מאמינה באלוהים

29.9

23

47

אני כן מאמינה באלוהים

29. 6

23

39

אין לי תשובה, אני פשוט לא מתעסקת עם זה.. אוהבת את היהדות מהבטן ולא מהראש.

29. 9

25

49

זה לא מצריך הוכחות. פשוט אמונה שאירועים מתרחשים לא במקרה.

28. 8

24

33

אי אפשר להוכיח שהוא קיים

31

28

34

אני מאמינה בכוח עליון ששולט בחיינו, אבל האם זה אלוהים? אני מעדיפה לכנות אותו - גורל

32

32

32

גיל ממוצע

29.8

24.6

40.4

הטבלה מציגה את נתוני הגיל לשאלה בשלב הראשון, כאשר MIN  – משיב הצעיר, MAX  – משיב המבוגר.

בשלב הראשון, רוב הקובע(43%) של הנשאלים, בחרו בתשובה של "אני כן מאמינה באלוהים" ובכך למעשה לא ציינו סיבה לאמונתם. כמו כן 28% של משיבים ציינו כי אינם מאמינים באלוהים. עם זאת,עם תשובה של " אין לי תשובה, אני פשוט לא מתעסקת עם זה.. אוהבת את היהדות מהבטן ולא מהראש", הסכימו 20% מהמשיבים.

חשוב לציין כי תשובה " אני מאמינה בכוח עליון ששולט בחיינו, אבל האם זה אלוהים? אני מעדיפה לכנות אותו – גורל", התקבלה בשלבים המאוחרים של הסקר ולכן לא זכתה בהצבעות הגולשים, מלבד אדם שרשם את התשובה. התפלגות התשובות של משיבים לשאלה מפורטות מטה :

תשובת הגולש

כמות המצביעים

אחוז

אני לא מאמינה באלוהים

 21

 28.0%

אני כן מאמינה באלוהים

 31

 41.3%

אין לי תשובה, אני פשוט לא מתעסקת עם זה.. אוהבת את היהדות מהבטן ולא מהראש.

 15

 20.0%

זה לא מצריך הוכחות. פשוט אמונה שאירועים מתרחשים לא במקרה.

 5

 6.7%

אי אפשר להוכיח שהוא קיים

 2

 2.7%

אני מאמינה בכוח עליון ששולט בחיינו, אבל האם זה אלוהים? אני מעדיפה לכנות אותו - גורל

 1

 1.3%

סה"כ

 75n=

 100%

הטבלה מציגה את התפלגות התשובות של משיבים לשאלה בשלב הראשון , לפי כמות ואחוז המשיבים לשאלה

שלב שני

בשלב השני, ענו 73 גולשים (n=73). גיל הממוצע של המשיבים לשאלה, הינו 30.2, כאשר עונה הצעיר הינו בן 23 ועונה המבוגר, הינו 49 .  טבלה שלהלן, מציגה גילאים של משיבים לשאלה :

תשובת הגולש

גיל ממוצע

MIN

MAX

אני לא מאמין באלוהים

 31.8

23

49

אני מרגיש את זה עם הלב ולא עם הראש

 30.9

23

47

אמונה שאירועים לא מתרחשים במקרה

 31.1

26

44

אני מאמין בכוח עליון ששולט בחיינו(ללא קשר ליהדות)

 28.4

23

40

אני מאמין, כי זה עוזר לי בחיים

 28.9

24

34

גיל ממוצע

 30.2

 23.8

 42.8

הטבלה מציגה את נתוני הגיל לשאלה בשלב הראשון, כאשר MIN  – משיב הצעיר, MAX  – משיב המבוגר.

רוב הקובע(28.57%) של הנשאלים, בחרו בתשובה של "אני לא מאמין באלוהים". עם זאת, שאר האפשרויות לתשובה זכו ב-71.43% ופירושם אמונה באלוהים, מסיבות שונות. התשובות של משיבים לשאלה מפורטות בטבלה שלהלן :

תשובת הגולש

כמות המצביעים

אחוז

אני לא מאמין באלוהים

 21

 28.57%

אני מרגיש את זה עם הלב ולא עם הראש

 14

 20.00%

אמונה שאירועים לא מתרחשים במקרה

 13

 18.57%

אני מאמין בכוח עליון ששולט בחיינו(ללא קשר ליהדות)

 17

 22.86%

אני מאמין, כי זה עוזר לי בחיים

 8

 10.00%

סה"כ

 73n=

 100%

הטבלה מציגה את התפלגות התשובות של משיבים לשאלה בשלב השני , לפי כמות ואחוז המשיבים לשאלה

תוצאות בשני הסקרים, הינם דומים. ניתן לראות, כי בשאלה שנשאלה בשלב הראשון אחוז המאמינים הינו 72% ואחוז הלא מאמינים הינו 28%. בשאלה שנשאלה בשלב השני, האחוזים הינם 71.23% ו-28.77% בהתאמה. תוצאות אלו, אינם רחוקים מתוצאות של סקר שערך מכון גוטמן, אשר הוצג לפני. הגרף שלהלן, מציג את ההשוואה בין הנתונים משלב ראשון, שלב שני ותוצאות של מכון גוטמן לסקרים :

הגרף מציג את ההשוואה בין תוצאות בשלב הראשון, בשלב השני ומכון גוטמן, כאשר מוצגים אחוז המאמינים באלוהים אל מול אחוז של לא מאמינים באלוהים.

 

בהמשך יעסוק מאמר בניתוח איכותני של תוצאות שהתקבלו, על מנת להסביר את הסיבות לאמונה באלוהים.

 

ניתוח איכותני של תוצאות

על פי תוצאות שהתקבלו, סיבות לאמונה באלוהים, הינן שונות ומגוונות. הדבר מצביע, כי מדובר בהחלטה, הנובעת מגורמים שונים בקרב כל אדם ואדם. עם זאת, ישנם גורמים, אשר נפוצים, היות ונבחרו על ידי מספר משיבים. בהמשך המאמר, יעסוק בניתוח של כל דעה שהתקבלה בסקר ויסביר את הגורם לאמונה באלוהים מבחינת גישות בתורת קבלת ההחלטות.

 

החלטה האינטואיטיבית

אחת המשתתפות בסקר, השיבה כי אמונה מבחינתה אינה החלטה רציונאלית, אלא רגשית –  " אין לי תשובה, אני פשוט לא מתעסקת עם זה.. אוהבת את היהדות מהבטן ולא מהראש". האם דברי הגולשת תומכים בגישה של חוסר רציונאליות בתהליך קבלת החלטות? את תגובתה, ניתן לחלק לשתי תשובות, כאשר תשובה אחת פירושה כי משיבה, לא יודעת מה גורם לה להאמין באלוהים ותשובתה השנייה הינה כי מדובר בהחלטה רגשית ולא רציונאלית. בהמשך יתייחס המאמר לכל אחת מתשובות אלו.

החלטה מודעת מול לא מודעת

בחיי היום יום, אנו מקבלים אין ספור החלטות, ללא השקעה במחשבה תחילה. זה יכול להיות בחירת כיסא לישיבה בכיתה, בחירת צבע של בגד, בחירת דרך לנסיעה קצרה וכד'. ישנו מאפיין אחד שמייחד את ההחלטות הללו – אם ישאלו אנשים מה גרם להם לבחור דווקא בחלופה זו, הם יתקשו לענות. מדובר בתהליך קבלת החלטות לא מודע. דקסטרגויס ונורדגרן חקרו תופעה זו. הם מצאו באמצעות מחקרים, כי חשיבה לא מודעת אינה מסוגלת לתת תשובות מדויקות לשאלות. עם זאת, יתרון של חשיבה לא מודעת, הוא בחוסר הגבלה בזמן ובשקלול של מספר גדול של פרמטרים בתהליך קבלת ההחלטה. במחקרם, הם מצאו כי לחשיבה לא מודעת ישנו סיכוי גבוה יותר לבחור בחלופה טובה יותר, אל מול חשיבה שהינה מודעת – 59% מול 47% בהתאמה Dijksterhuis, A., & Nordgren, L., 2006) ). בשפה העממית חשיבה לא מודעת נקראת אינטואיציה או חוש השישי. לעיתים אנשים מקבלים החלטות על סמך תחושות בטן שלא מסוגלים להסביר אותם. זה יכול להיות בחירת שם לכלב, או אפילו קבלת החלטות קשות יותר כגון לעשות או לא לעשות בדיקת מי שפיר שכרוכה בסכנה להובר. פרופסור יוסי יסעור, בספרו, כותב כי העדפות אינן זקוקות לתירוצים(יסעור, י., 2010). עם זאת, חשיבה אינטואיטיבית גורמת גם להטיות בחשיבה, היות ומסתמכת על רגשות ולא על היגיון ( ;Zajonc, R., 1980  יסעור, י., 2010).

החלטה רציונאלית מול אמוציונאלית

האם החלטה שמסתמכת על רגשות ולא ניתן להסביר מה גרם לה, הינה החלטה יעילה? רוברט זייונג, טוען כי התגובות הראשונות לגירויים הן בדרך כלל הרגשיות. הן מופיעות באופן אוטומטי ובהמשך מכוונות את תהליך עיבוד המידע ואת השיפוט. לפי דבריו, אנו משלים את עצמנו, כשטוענים שקיים היגיון מאחורי החלטתנו. במציאות אנו לא באמת בוחנים יתרונות וחסרונות של כל חלופה, אך לאחר ההחלטה מוצאים סיבות הגיוניות שמצדיקות את הבחירה(Zajonc, R., 1980 ).  לפי זייונג, עיקרון זה מנחה אותנו בהחלטות רבות ואף משמעותיות עבורנו. רוברט צ'לדיני קורא לזה אוטומאטיות פרימיטיבית. לטענתו, לעיתים קרובות, אנו לא לוקחים בחשבון את כל המידע הזמין לרשותנו בעת קבלת ההחלטה, אלא לוקחים בחשבון רק אלמנט מסוים שנראה לנו כחשוב ביותר. מדובר בקיצור דרך, שגורם להטיות בתהליך קבלת החלטות (Cialdini, R. B., 2001 ). דוגמא הטובה ביותר לתופעה זו, היא קניות בסופר. גם אם הכנו רשימה של קניות מראש, עדיין נקנה מוצרים נוספים. יתר על כן, לרוב גם לא נדע למה קנינו דווקא מוצר X , של חברה Y. הסיבה לכך, היא כי סופרים והיצרנים יודעים לנצל את התופעה של אוטומאטיות פרימיטיבית לטובתם ולרוב מבליטים את האלמנט שגורם לנו להחלטת הקנייה.

באמצעות אפקט זה, ניתן להסביר גם את התופעה של אמונה באלוהים. אנשים המאמינים באלוהים, מתמקדים באלמנטים מסוימים, אך מתעלמים משאר המידע הזמין לרשותם. כך לדוגמא, יהודים סופרים את השנים מבריאת העולם, כאשר שנת 2012, הינה שנה ה-5772 לבריאת העולם. עם זאת ישנן עדויות מדעיות לקיום העולם קודם לכן. עדויות אלו נוגדות את דברי התורה. עם זאת אדם המאמין בתורה, יכול לנהל שיחה על דינוזאורים שחיו לפני מיליונים של שנים, אך בעת גיבוש החלטה לגבי אמונתו באלוהים, מידע זה אינו נלקח בחשבון.

פרופ' יוסי יסעור, בספרו טוען כי "כשהאינטואיציה והשכל חוברים יחדיו, הם מבטלים זה את חסרונותיו של זה ומחזקים זה את יתרונותיו של זה ונותנים לאדם תמונה מאוזנת יותר שלו ושל המציאות" (יסעור, י.,2010). אין ספק, ששיתוף בין היגיון לרגש, יוצר שילוב מנצח. עם זאת, הדבר אינו בהיכרך מתקיים במציאות, היות ולעיתים עלול להוביל לסתירות בין אמונה לבין ההתנהגות או אמונה אחרת ולגרום לדיסוננס הקוגניטיבי, אשר הוזכר קודם לכן. תופעת דיסוננס קוגניטיבי, הינה תופעה לא נעימה, אשר גורמת לפחד ורתיעה לשיתוף בין החשיבה האמוציונאלית לרציונאלית ויוצרת עיוותים מוטיבציוניים שמובילים לקבלת החלטה.

 

אירועים לא מתרחשים במקרה

אחד הגולשים, השיב בתשובתו כי מה שגורם לו להאמין באלוהים, הוא אמונה כי דברים לא יכולים לקרות במקרה - " זה לא מצריך הוכחות. פשוט אמונה שאירועים מתרחשים לא במקרה". התשובה כוללת בתוכה שתי טענות:  טענה הראשונה, אינה מסבירה אמונה באלוהים, אלא קובעת כי מדובר בנושא שאין צורך בהוכחתו. טענה זו, יכולה לנבוע מחשש מדיסוננס הקוגניטיבי, אשר הוזכר קודם לכן. לעומתה, טענה השנייה, נותנת הסבר לאמונה באלוהים, כאשר נושא זה נחקר רבות ולכן בהמשך מאמר יבחן את הסוגיה לעומק. 

פרופסור לביולוגיה, ריצ'רד דוקינס, בספרו הידוע "השען העיוור" מסביר כי ישנן התרחשויות אפשריות, אשר נראות כבלתי אפשריות מידי כדי לצפות להן, אך אנו לא יכולים לדעת זאת, עד שלא נחשב את הסיכוי להתרחשותם. על מנת לחשב את הסיכוי, עלינו לדעת כמה זמן נתון, או בהרחבה – אילו תנאים צריכים להתקיים על מנת שזה יתרחש(Dawkins, R., 1986).  טענה זו, מציגה שאלות נכונות, כאשר השאלה המרכזית, האם אנחנו באמת יודעים לחשב את הסיכויים ויודעים את התנאים שצריכים להתקיים על מנת שיתרחש אירוע כזה או אחר?

בכתבה ב-YNET (נספח מס' 3), תואר מקרה, בו אדם זכה ב-40 מיליון שקלים בהגרלת הדאבל-לוטו, כאשר זכייה זו הינה זכייה שנייה, וזאת כי 10 שנים לפני, כבר זכה ב-3 מיליון שקלים. האם מדובר בהתערבות אלוהית?

האירוע נראה כחריג ויוצא דופן, היות ולכאורה נראה כי מבחינה הסטטיסטית, סיכוי שאדם יזכה פעמיים בלוטו, הוא נמוך מאוד. עם זאת, לאורך כל ההיסטוריה של הגרלות בכל העולם, לא ידוע על הרבה מקרים בהם זכה אדם פעמיים בלוטו, ולפי כך זה הופך את האירוע לסדרתי ולא חריג. כלומר הערכת הסיכוי תלויה במה מעריכים ובפרק זמן שמעריכים. בנוסף להטיה זו, גם בהערכת סיכוי עצמו, קיימות הטיות רבות.

פרופ' יוסי יסעור, בספרו, מציג דוגמא להטיה בהערכת סיכוי : בחדר נמצאים 60 איש. מה הסיכוי ששניים מהם חוגגים יום הולדת באותו תאריך? למרות המצופה, התשובה הנכונה הינה 99.4% סיכוי (יסעור, י., 2010). אך על מנת להגיע לתוצאה זו, על אדם לבצע ניתוח סטטיסטי מורכב המבוסס על מידע רלוונטי בלבד, כאשר רבים יתקשו להגיע לתשובה הנכונה.

תופעות אלו , מציגות, כי אנשים לא תמיד יודעים מה ואיך להעריך את הסיכוי, כאשר הדבר גורם להטיות בהערכת סיכויים להתרחשות אירוע כזה או אחר ומוביל לקבלת החלטה על סמך נתונים לא רלוונטיים או לא תקינים.

תפיסה מוטעית של סיכוי

לעיתים, אנשים מעריכים סיכויים וסבירות להתרחשות של מאורע כזה או אחר. כך לדוגמא סבירות שחפץ כל שהו ייפול אם נשחרר אותו מגובה, הוא 100% (בכדור הארץ, במצב טבעי). עם זאת, לא בכל מצב סיכויים הם כברורים. לדוגמא, אדם שמשחק במשחק ששבש ובזריקת קוביות מקבל 6:6, בדיוק כאשר צריך את זה, יכול לקרוא לזה מזל, או מתנה משמיים, היות וסיכויים למאורע זה נתפשים כנמוכים. עם זאת, אם בזריקת קוביות, ייפול 3:4, או 1:5, הדבר לא ייתפש כחריג, היות ואדם המשחק בששבש אינו מצפה לקומבינציה זו. בשני המקרים, סיכוי לכל קומבינציה בזריקת קוביות, הינו זהה.

כהנמן וטברסקי(1974), קוראו לתופעה זו "תפיסה מוטעית של סיכוי" (Misconceptions of chance ). כוונתם הינה, כי לאנשים ישנה תפיסה מוטעית של אקראיות. כך, בהטלת מטבע, רצף של עץ-פלי-עץ-פלי-פלי-עץ, נתפש כאקראי יותר מאשר רצף של עץ-עץ-עץ-פלי-פלי-פלי(Tversky, A., & Khaneman, D.,1974).  זאת למעשה סיבה, לכך שאנשים בד"כ לא ימלאו בלוטו מספרים מ-1 עד 6, היות וסיכוי הנתפש לזכייה של מספר זה, הוא נמוך מכל קומבינציה אחרת. תופעה זו, יכולה להסביר חלק מהמקרים, בהם, נתפש מקרה מסוים כמקרה בו היה מקום להתערבות אלוהית שהשפיעה על תוצאות הסופיות. עם זאת תפיסה מוטעית של סיכוי, אינה הטיה יחידה בהערכת סיכויים בעת תהליך קבלת החלטות.

חוסר התייחסות לשיעור הבסיס

כהנמן וטברסקי, מצאו כי שפיטה ע"פ כלל היציגות גוררת להתעלמות משיעור הבסיס(Tversky, A., & Khaneman, D.,1974). ממצא זה, פירושו, כי מעבר לזה שאנשים עושים הערכת סיכויים על פי מידע הזמין עבורם, יתר על כן אנשים בוחרים מנתונים אלו באיזה מידע להשתמש להערכת סיכויים להתרחשות האירוע. מעבר לכך, לעיתים מידע להערכת הסיכויים, יכול להיות אפילו לא רלוונטי כלל, היות ואנשים מסתמכים על מידע הזמין ביותר ולאו דווקא החשוב ביותר. זה יכול להיות מידע שהתקבל לאחרונה, או מידע שהתקבל בצורה המושכת תשומת לב ונחרבת בקלות בזיכרון (יסעור, י., 2010). כך לדוגמא, הערכת סיכוי לסכנת חיים, או להפלה בניתוח דיקור מי שפיר, יכול להיות מאוד מושפע מכתבה על מקרה בודד, בו אישה שעברה את הניתוח נמצאת בסכנת חיים, גם אם ידוע כי סיכון להפלה בניתוח דיקור מי שפיר הינו פחות מאחוז אחד.

אירועים מתרחשים גם במקרה

בנוסף להטיות שהוצגו לעיל, תמיד קיימת סבירות להתרחשות אירוע חריג. כלומר, אם הסיכוי לזכות בלוטו הינו אחד לשני מיליון, זה לא אומר שבמקרה ורק אדם אחד ימלא את הטופס, הוא לא יזכה. כלומר הציפייה הינה, כי בשביל שהזכייה תתקיים, ישנו צורך בשני מיליון אנשים שימלאו את הטופס במספרים שונים. על מנת להבין תופעה זו, ניתן להניח שרק הזוכה ממלא את הטופס.

במציאות, כל מה שקורה מסביבנו, הינו צירוף של גורמים שונים עם סיכוי קטן להתממש, אם מחשבים זאת בדיעבד. כשזה קורה, זה בהחלט זכייה, אך לא כל הזכיות מעניינות אותנו ולכן אנו לא תופשים אותן ככאלה. על מנת להבין את התופעה, ניתן להתייחס למקרה בו זורקים קובייה. סיכוי שייפול 6, שווה ל 1/6. יחד עם זאת זה לא אומר, כי 6 יכול ליפול רק בפעם השישית, אלא זה יכול ליפול גם בפעם הראשונה וגם בפעם ה-15.כדוגמא נוספת, אפשר לחשוב על רמזור בדרך הביתה, כאשר אור ירוק דולק בו למשך של 3 שניות ואור אדום, למשך של 3 דקות. מבחינה הסתברותית, ברוב המקרים שנגיע לרמזור, נראה אור אדום, עם זאת יתכן מצב, בו בפעם הראשונה כשנגיע לרמזור, נעבור בירוק, אך במקרה זה, אנו תופשים זאת כחריגה ומחשבים בדיעבד את הסיכויים. עם זאת, כפי שנאמר, תמיד קיימת סבירות להתרחשות אירוע המצופה ללא קשר לסיכוי הופעתו.

 

כוח עליון ששולט בחיינו

אחת הגולשות השיבה – "אני מאמינה בכוח עליון ששולט בחיינו, אבל האם זה אלוהים? אני מעדיפה לכנות אותו – גורל". משפט זה, פירושו כי אנשים לא שולטים בחייהם, וכי ההתרחשויות בחיים, קבועים מראש ונשלטים מלמעלה. על מנת לבחון את הסוגיה, ישנו צורך בלהבדיל בין אירועים הנשלטים לבין אירועים הלא נשלטים. כך, חלק מאירועים בחיי האדם, אכן לא תחת שליטתו, כאשר בחלק האחר יש לאדם השפעה על תוצאות האירוע. הנחת המאמר היא כי סיבות לתפיסת אירועים שלא תחת שליטתו של האדם ואירועים שמושפעים מהתנהגותו של האדם, הן שונות.

גורמים לתפיסתו של האדם לגבי אירועים שלא תחת שליטתו, תוארו לעיל, כאשר מדובר בסוגיה, בה אדם מאמין כי אירועים אינם מתרחשים במקרה. עם זאת תפיסתו של האדם לגבי אירועים שמושפעים בצורה כזאת או אחרת מהתנהגותו, תתואר בהמשך ותנותח מבחינת גישות שונות בפסיכולוגיה ותהליך קבלת החלטות.

 

למה זה קורה?

ישנם לא מעט מצבים בחיים, אשר נגרמים משילוב של התנהגות שלנו עם גורמי מצב. היות וגורמי מצב יכולים להיות רבים, למצוא סיבתיות להתרחשותם, הופכת להיות משימה לא קלה. על מנת להמחיש זאת, ניתן להתייחס לתרגיל "פשוט" בפיזיקה, בו צריך למצוא אילו כוחות פועלים על כדור שגולש מהר למטה... דוגמא זו מציגה כי ישנם מספר גורמים אשר משפיעים על ההתרחשות, כאשר על מנת להבין סיבתיות יש לחשב את התרגיל. בניגוד לתרגיל בפיזיקה, אירועים המתרחשים בחיי היום יום, הינם מורכבים יותר, כאשר לא תמיד ניתן לראות את כל הכוחות שמשפיעים על ההתרחשות, היות וכוחות אלו מורכבים משרשרת של אירועים שקדמו להם .  יתר על כן, גם אם חלק ניכר מהמידע זמין, אנשים לא מסוגלים לאבד מידע כזה רב, כתוצאה ממוגבלות הזיכרון האנושי   (Baddeley, A.D., 2002 ). עם זאת, אנשים עדיין מסיקים מסקנות אודות הסיבתיות. יתר על כן ככל שיש יותר גורמים, כך תפישתית, השפעתן קטנה יותר.

קלי (Kelley ) קרא לזה עיקרון ההפחתה, אשר גורס כי עצמת השפעתו הסיבתית של גורם מסוים תפחת ככל שיש יותר גורמים נוספים הפועלים באותו כיוון וככל שאלה חזקים יותר   (Kelley, H. H., 1973).  הנחת המאמר הינה, כי אמונתם של אנשים שמאמינים בכוח עליון ששולט בחיים, מבוססת על חוסר ראיית סיבתיות. כך למעשה אי יכולת לפטור את התעלומה, מוצאת הסבר אלטרנטיבי שהינו כוח עליון.

נשלט או לא נשלט? - זאת השאלה.

ג'וליאן רוטר טבעה מושג מיקוד שליטה (Locus of Control ), המתייחס לאמונתו של אדם באשר למה גורם לדברים טובים או רעים בחייו. לפי דבריו, מקור השליטה עשוי להיות פנימי, קרי האדם מאמין כי הוא שולט בעצמו ובחייו, או חיצוני - האדם מאמין כי חייו והחלטותיו נשלטים בידי סביבתו, בידי כוח עליון או בידי אנשים אחרים(Rotter, J.B., 1954).  טענתו זו, עוזרת להבין, כי אנשים, אשר נוטים לעשות ייחוס חיצוני, לרוב יאמינו בהתערבות של כוח עליון בהתרחשויות בחייהם. עם זאת חשוב להבין, איך אנשים קובעים איזה אירוע בר השפעתם ואיזה אירוע נתון בידי כוח עליון?

גארולד קלי, הציעה מודל של שונות המשותפת של שיוך סיבתי  (Covariation Model of Causal Attribution ). לפי המודל אנשים בוחרים בין כמה סיבות אפשריות, סיבה אשר מתקנת או מתאימה לאירוע, יותר טוב מסיבות אחרות. המודל מציע כי אירוע ייתפש כבלתי נשלט, כאשר : הוא (1) חוזר על עצמו(עקביות) – למשל השלט של טלוויזיה כל הזמן לא עובד, (2) זה מתרחש אצל אנשים אחרים(נבדלות) – גם אצל אנשים אחרים השלט של טלוויזיה לא עובד ו- (3) במצבים אחרים זה לא קורה(קונצנזוס) – שלט של DVD  תמיד עובד. (Kelley, H. H., 1967).  גישה זו, מציגה, כי אם שלושת התנאים מתקיימים, אנשים מייחסים את השליטה על האירוע למקור חוץ, שיכול להיות מזל רע, גורל, כוח עליון, או כל דבר כזה או אחר. כך, למעשה במקרה שהוצג, השלט של טלוויזיה לא עובד, עקב התערבות של כוח עליון.

בנוסף לגישתו של קלי, אדוורד ג'ונס וקייט דייוויס, הציעו גישה, בה תפיסת האדם לגבי שליטתו באירועים, תלויה במספר גורמים : (1) האם התנהגות האדם הינה עם כוונה תחילה,(2) האם התנהגות הייתה צפויה, (3) האם סגנון התנהגות זו נבחר בחופשיות (4) והאם ניתן לומר כי התנהגות התרחשה למרות כוחות המתנגדים. הגישה מציגה כי אירוע ייחשב כבלתי נשלט במקרה בו,אירוע התרחש ללא כוונה תחילה ללא בחירה חופשית, לה היה ניתן לצפות שזה יקרה והיו כוחות מתנגדים לאירוע. (Jones, E. E. & Davis, K. E., 1965) כך לדוגמא, במקרה בו, אדם בריא שהולך בחיבוק עם בת זוגתו, נפל במקום ישר, יכול להיתפס כעונש מלמעלה, וזאת כי לא הייתה לאדם כוונה ליפול, הוא לא עשה זאת מרצונו, זה היה מפתיע, לא היה ניתן לצפות את זה מראש והוא נתמך על ידי חיבוק.  חשוב להבין כי תפיסה של כל הגורמים, מתבססת על מידע זמין לאדם השופט ולא בהיכרך תואמת את המציאות. כיוצא מכך, אנשים לא תמיד יודעים את הכוונות ולא מודעים לאילוצים מצביים. כמו כן לאנשים יכולות להיות ציפיות לא מציאותיות, כמו גם בחירה חופשית של סגנון ההתנהגות, לא מבטיחה בחירה טובה (Gilbert, D. T., 1998). על מנת להמחיש זאת, ניתן להתייחס לאדם שקיבל ציון נמוך מאוד במבחן, למרות הציפיות לציון גבוה. לאדם זה,  הייתה כוונה לא ברורה כאשר הגיע למבחן(להצליח במבחן, או לעבור את המבחן, או רק לצפות במבחן במועד א' כדי לגשת למועד ב') , היות ולא היה מודע לאילוצים מצביים(שאלות במבחן), עם זאת הוא ציפה לציון גבוה ולכן התנהג בביטחון יתר במהלך המבחן. האם אדם זה, שלט בציון שלו, או שזה נקבע מלמעלה?

הטיות תפיסתיות אלו תורמות לקבלת החלטה לגבי חוסר שליטה בחיים ומעבירות את השליטה לכוח העליון.

 

אמונה עוזרת בחיים

חשוב לציין, כי המאמר אינו חוקר האם במציאות אמונה עוזרת לאנשים בחייהם, אלא, את אופן בו התקבלה החלטה זו. כך, למעשה הרעיון הינו, כי החלטה של "אמונה עוזרת בחיים", מתקבלת כתוצאה מהטיות בתהליכי שיפוט.

בהמשך המאמר, יעסוק בסוגיה זו לעומק.

אני רוצה שאמונה תעזור לי

איך אנשים מקבלים החלטה כי דווקא אמונתם עזרה להם במקרה כזה או אחר? הנחת המאמר הינה, כי התשובה לשאלה, היא פשוטה ולא צפויה : הם חושבים סלקטיבית, או במלים אחרים נותנים משקל רב יותר לסיבות התומכות בהשערתם, על פני סיבות אחרות. כך, אדם שמאמין כי אמונתו עוזרת לו בחיים, במקרה של הצלחה בבחינה, יכול לייחס את זה לאמונתו באלוהים ותפילה לפני הבחינה ולאו דווקא לסיבה שהתכונן שבוע שלם וידע את החומר. תופעה זו נקראת הטיית האישור.

ניקרסון, טוען כי אנשים יכולים להתייחס לראיות, בדרך מוטעה כאשר הם מונעים על ידי רצון להגן על אמונתם. (Nickerson, R. S., 1998). כך, למעשה, הצלחה בבחינה, תשמש כהגנה על אמונה באלוהים. לדוגמא, אישה שמאוד רצתה ילד ולאחר תפילות של כמה שנים, נכנסה להריון, יכולה לחשוב, כי מדובר בנס וכי יהיה לה ילד בזכות אמונתה. עם זאת במשך כמה שנים אלו, בנוסף לתפילותיה , קרו אין סוף אירועים נוספים, אשר באופן ישיר או בעקיפין יכלו לגרום לזה להתרחש. למרות זאת, אישה תאמין כי מדובר במתנה משמיים, שקרתה בזכות אמונתה ולא בזכות גורמים נסיבתיים וזאת על מנת להגן על אמונתה. עם זאת האם רצון להאמין, הוא היחיד שגורם לאנשים להאמין כי אמונתם עוזרת להם בחיים?

ישנם אנשים שחוזרים בתשובה בזכות ראייה כי אמונה עוזרת בחיים. לדוגמא אישה אחת בכנס של רב אמנון יצחק(נספח מס' 4), טוענת כי הכל הסתדר לה בחיים מרגע שהתחילה להאמין. האם מדובר בנס? לכאורה, כפי שאישה מציגה את הדברים, נראה כי מדובר בנס, היות ואמונה היא סיבה היחידה להשתפרות הדברים בחיים. האם מדובר בקשר אמיתי בין אמונה לבין התרחשויות בחיים?

צ'פמן וצ'פמן, טענו שכשאדם מצפה לקשר, הוא ימצא אותו גם כשהוא לא קיים במציאות. הם קראו לתופעה זו מתאם מדומה. לפי דעתם, זה קורה בגלל בולטות מזווגת, כאשר פירושה חיבור בין שתי תופעות שקיבלו אצלנו מבחינה תפיסתית בולטות (Chapman, L. J. & Chapman, J. P., 1969). כך, בדוגמא שהוצגה לעיל, אישה מחברת בין שתי תופעות בולטות, כאשר אחת מהן, הינה חזרתה בתשובה והשנייה הינה דברים שהסתדרו בחיים. חשוב להבין, כי קשה לבדוק תוקפו של קשר מסוג זה, אך קל לחבר בין שתי תופעות בולטות, כאשר תופעה זו, עלולה לגרום לאמונה בקשר שגוי ולסייע בתהליך קבלת החלטה הסופית.

 

דיון

מטרת מאמר הנוכחי, הייתה להבין את הסיבות לאמונה באלוהים, כאשר בוצע ניתוח הסיבות על פי גישות בפסיכולוגיה ובתורת קבלת ההחלטות.

עם זאת, נמצא כי רוב הקובע של אנשים, מאמין באלוהים או בכוח עליון, כאשר אמונה זאת נובעת מסיבות שונות. כך למעשה, כל אדם מאמין באלוהים או בכוח עליון, מסיבות שונות מאדם האחר.

השערת המאמר, כי אמונה באלוהים, הינה תוצר של הטיות שונות בתהליך קבלת החלטות, נותחה על ידי הצגת הטיות בעת קבלת החלטה הנוגעת לאמונה באלוהים.

במאמר הוצג, כי אדם נמנע מלקבל החלטות הנוגעים לאמונתו, כאשר הימנעות זו, גורמת להטיות בתהליך קבלת החלטות. למעשה מדובר בהגנה על העמדות, שתורמות להימנעות מדיסוננס הקוגניטיבי. עם זאת, חלק מהטיות שהוצגו, אינן תוצר של מגבלות תפיסתיות, כגון קיבולת זיכרון מוגבלת, או חוסר יכולת לחשב הסתברויות.

חשוב להציג את מגבלות המחקר הנוכחי. ראשית, חשוב לציין כי, היות והתנהגות האנושית, הינה מורכבת מאוד, במאמר הנוכחי, הוצגו רק חלק מהסברים לתופעת האמונה באלוהים. בנוסף לכך מאמר התמקד בתשובות של מדגם שאינו מייצג את כלל האוכלוסייה בישראל. פירושו של הדבר, כי תשובות שנותחו, אינן כל התשובות שמסבירות את התופעה של אמונה באלוהים. אני ממליץ על מחקר המשך, שיתמקד בחברה החרדית והדתית, מתוך אמונה, כי אוכלוסייה זו, תספק תשובות נוספות ומקוריות לאמונתם באלוהים.

 

מקורות

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. (2009).סקר חברתי "דתיות ומשפחתיות"

יסעור יוסי. (2010). גם לכם לא היו מים חמים?. ישראל : מטר הוצאה לאור

מרכז גוטמן לסקרים. (2009). סקר "אמונות, שמירת מסורת וערכים של יהודים בישראל"

ספר תנ"ך, נוסח המסורה

 

Baddeley, A.D. (2002). Is Working Memory still working?. European Psychologist  7(2),  85-97

Cialdini, R. B. (2001). Influence: Science and practice (4th ed.). Boston: Allyn & Bacon.

Chapman, L. J. & Chapman, J. P. (1969). Illusory  correlation as an obstacle to the use of valid  psychodiagnostic signs. Journal of Abnormal Psychology. 74, 271-280.

Dawkins, R. (1986).  The Blind Watchmaker. New York: W. W. Norton & Company.

Dijksterhuis, A., & Nordgren, L. (2006). A theory of unconscious thought. Perspectives on Psychological Science. 1(2), 95-109.

Festinger, L. (1957). A theory of cognitive dissonance. Stanford, CA: Stanford University Press

Gilbert, D.T., Wilson, T.D., Pinel, E.C., Blunberg, S.J.(1998). Immune Neglect : A Source of Durability in Affective Forecasting.  Journal Of Personality and Social Psychology, 75 ) 3 ( ,617-638

Janis, I. & Mann, L. (1979). Decision Making. A Psychological Analysis of Conflict, Choice, and Commitment. New York, The Free Press, A division of Macmillan Inc.

Jones, E. E. & Davis, K. E. (1965). From acts to dispositions: The attribution process in person perception.(In L. Berkowitz (Ed.), Advances in experimental social psychology. 2, 219—266.

Kelley, H. H. (1967). Attribution theory in social psychology.(In D. Levine (Ed.), Nebraska Symposium on Motivation. 15, 192—238.

Kelley, H. H. (1973). The process of causal attribution. American psychologist, 28(2), 107-128.

Nickerson, R. S. (1998). Confirmation Bias: A Ubiquitous Phenomenon in Many Guises. Review of General Psychology. 2 ,175-220

Simon, H. A. (1955). A Behavioral Model of Rational Choice, Quarterly Journal of Economics.  69, 99-188

Rotter, J.B. (1954). Social learning and clinical psychology. New York: Prentice-Hall.

Tversky, A., &. Khaneman, D. (1974). Judgment under uncertainty: Heuristics and Biases. Science. 185, 1124-1131.

Zajonc, R. (1980). Feeling and thinking: Preferences need no inferences, American Psychologist. 35 (2), 151-175.

 

 

 

 

 

נספחים

 

נספח 1 - שאלה בשלב הראשון :

לינק :  https://www.facebook.com/questions/247160108709034/?qa_ref=pt

 

נספח 2 - שאלה בשלב השני :

לינק : https://www.facebook.com/questions/251189761639402/?qa_ref=pt

 

 

 

 

 

נספח 3 – כתבת YNET :

מקור : http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4116185,00.html

 

נספח 4 – אישה שחזרה בתשובה

מקור : http://www.youtube.com/watch?v=_b-wbXcaqsA

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

לדף הקודםלדף הבא
למאמר זה נרשמו 2 תגובות
2. דרושים לעבודה מהבית
aftil works (28.06.2020)
1. אנחנו עושות שיחות סקס ושיחות אירוטיות בוואצפ ומוכרות סרטי סקס:
שירן (05.06.2020)