דף הבית>>מאמרים מקצועיים>>המושג / התופעה – אלטרואיזם

מאמרים מקצועיים

המושג \ התופעה אלטרואיזם
מאת: אוריה זיני


הקדמה:
בחרתי לכתוב על תופעה שהיא מעוררת מחלוקות חריפות בין חוקרים על שאלת הימצאותה או אי הימצאותה בעולם התופעות (בטבע).

המושג/ התופעה שמה – אלטרואיזם- Altruism- זולתנות (alter מלטינית זולת).
במובן הפשוט שלה הכוונה היא עזרה לאחר על חשבונך.

אלטרואיזם ובעיית האלטרואיזם כפי שתוצג בהמשך מעוררת הדים רבים ואף סומנה כאחת מהשאלות המעניינות שהמדע והחוקרים עוסקים בהם (פורסם בעיתון science). ואף נחקרת תחת תחומיי ידע –דיסציפלינות- רבות.

ניתן להתייחס לאלטרואיזם משני הביטים: אלטרואיזם ביולוגי ואלטרואיזם פסיכולוגי.
אלטרואיזם ביולוגי מתייחס להתנהגות נצפית בקרב בעלי חיים/ אורגניזמים. יש בחינה של התוצאות בלבד. אלטרואיזם פסיכולוגי מתייחס למניעים ולרצונות כגורם להתנהגות מסוימת.

מבוא:
אלטרואיזם ביולוגי-
בשביל להבין את הבעייתיות של התנהגות אלטרואיסטית צריך להיזכר בתורת האבולוציה של דרווין.
צ'ארלס דרווין (Charles Darwin ) 1809-1882, חוקר טבע וגיאולוג בריטי. חקר תופעות וביצע תצפיות רבות בשטח על בעלי חיים וסביבתם.

הוא ראה כי כל בעלי החיים בעלי מנגונון/ דרך בה הם מתאימים לסביבתם (צבים מאותה הסוג, מין בעלי שריון שונה התואם לצמחיה במקום בו הם נמצאים). מכאן הוא הגה את התיאוריה בה כל הפרטים/ החיים שנמצאים שרדו מכוון שהם התאימו עצמם לסביבה.

 אין כל קשר לבריאה האלוהית-אלא קיים מנגנון שבורר/ בוחר את המתאימים. ומי שהתאים שרד והעמיד צאצאים הרבה. בשפה היומיומית "החזק שורד".

מנגון הברירה הטבעית- היינו מי שמתאים שורד הוא רעיון שלדעת דרווין מסביר את הימצאותם של כל התופעות בטבע.

מה הקשר לאלטרואיזם?
התנהגות אלטרואיסטית היא התנהגות בה הפרט מקריב/ פוגע בעצמו למען האחר.
אנו נדרשים להסביר כיצד תכונה שלכאורה מורידה מהכשירות הפרט שורדת בעוד שמטרת המנגנון הוא לברור תכונות שמועילות לפרט? כיצד האלטרואיסטים מתרבים אם הם מקריבים עצמם למען האחר?

דרווין צפה בהתנהגות אלטרואיסטית בקרב חרקים חברתיים: נמלים, דבוראים, צרעות וראה כי התנהגותם לא תואמת למנגנון הברירה הטבעית.
"אסתפק בקושי אחד מיוחד, שהיה נדמה לי תחילה שאין להתגבר עליו, ויש בו כדי לערער את כל משנתי כולה".

כיום ישנם אסכולות רבות ושונות שמתחרות ביניהם כיצד להסביר תופעה זו. חלקם אומרים שהתנהגות אלטרואיסטית לא באמת קיימת, כל עזרה לאחר שנצפית בטבע מתקיימת בין קרובי משפחה וככה הגנים עדין עוברים לדורות הבאים פשוט לא דרך הפרט העוזר אלא דרך קרוב משפחה.
יש כאלה שאומרים שכל התנהגות אלטרואיסטית היא רק לכאורה כזו והפרט מרוויח בעקיפין (אלטרואיזם הדדי).
ויש גם כאלה שאומרים שבאמת יש התנהגויות של הקרבה בטבע ואלטרואיזם באמת קיים.

אלטרואיזם פסיכולוגי-
כאשר מסתכלים על בני אדם ניתן לראות התנהגויות שיתופיות. בקרב יצורים בעלי תבונה, מחשבה, תודעה, התנהגות אלטרואיסטית היא התנהגות בה הכוונה, המוטיבציה והרצונות היו באמת (באופן אולטימטיבי) אלטרואיסטים.  אין בדיקה של תוצאות.

בעייתיות
אף פעם לא באמת ניתן לדעת מה היו כוונותיו האמיתיות של האדם. יכול להיות שההתנהגות הנצפית נתפסה כאלטרואיסטית, אך המניעים היו אגואיסטים. יתר על כן, היום כולנו מכירים את הסברה והגישה לגבי פעולות שנעשות באופן לא מודע. כך שיכול ולהיות שהפעולה האלטרואיסטית נעשתה מאגואיזם לא מודע.

אלטרואיזם פסיכולוגי- נקשר לשאלות מוסריות וחברתיות רבות. כיצד ראוי לנהוג? איזו חברה אנחנו רוצים? מה טבעו של האדם? (הובס- יצר האדם אגואיסטי).

סיכום:
לדעתי בכדי לקיים חברה ראויה, מוסרית וטובה יש צורך בגילויי עזרה לאחר.
קטע מתוך העיתון.
לפני מספר שנים היה מקרה מאוד מפורסם ובולט של אלטרואיזם. כאשר יסמין פיינגולד (אלופת ישראל בחתירה) יצאה לאימון בירקון והקייאק שלה התהפך. היקרון הינו אחד מהנחלים היותר מזוהמים שיש לנו והרחצה בו אסורה. אבי טיובין עובר אורח שצפה באירוע, תוך שניות קפץ למים ושחה אל השייטת. הוא צלל מספר רב של פעמים וניסה לחלצה מתוך הקייאק.

לדף הקודםלדף הבא